Les textes et les images sont protégés. Merci de me contacter, pour plus de permission ;-) perekchira@gmail.com
logo
logo

פרק רביעי

  • תַּרְנְגוֹל
  • תַּרְנְגוֹל
  • תַּרְנְגוֹל
  • תַּרְנְגֹלֶת
  • יוֹנָה
  • נֶשֶׁר
  • עָגוּר
  • צִפּוֹר
  • סְנוּנִית
  • טַסִּית
  • צִיָּה
  • רְצִפִי
  • חֲסִידָה
  • עוֹרֵב
  • זַרְזִיר
  • אֲוַז שֶׁבַּבַּיִת
  • אֲוַז הַבָּר
  • פְרוֹגִיוֹת
  • רַחֲמָהּ
  • צִפֹּרֶת כְּרָמִים
  • חָסִיל
  • שְׂמָמִית
  • fly
  • תַּנִּינִים
  • לִוְיָתַן
  • דָּגִים
  • צְפַרְדֵּעַ

Perek Chira

פרק רביעי – יום ד
שיר העופות , הדגים והשרצים – ביבשה ובים

תַּרְנְגוֹל אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן זוֹלְפִים כֹּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן בַּשָּׁמַיִם וּמְרַנְּנִים וּמְשַׁבְּחִים וְאָז גַּם הוּא מִתְעוֹרֵר וּמְשַׁבֵּחַ

תרנגול אומר . בעת שמגיע הקב”ה אל מקום הצדיקים שבגן עדן , נוטפים כל האילנות שבגן עדן בשמים ומזמרים ומשבחים , ואז גם התרנגול מתעורר ומשבח

שייכות הנברא לשירה : מחצות הלילה מתחיל התרנגול לשאת קולו בכל שעה

בְּקוֹל רִאשׁוֹן אוֹמֵר . שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה

תהלים כד, ז

בקריאה ראשונה אומר . הגביהו שערי בית המקדש את משקופיכם , והתרוממו הפתחים שעומדים לנצח ויבוא בכם המלך הנכבד . ואם תשאלו מי זה המלך הנכבד , אשיב שהוא ה’ החזק והגיבור , ה’ שמתגבר על אויביו

שייכות הנברא לשירה : קריאה ראשונה קורא התרנגול בחצות הלילה והוא מרמז על כך שאז הקב”ה בא לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים והאילנות שבגן עדן מרננים . וקודם לכן , הקב”ה בא לבית המקדש של מטה

בְּקוֹל שֵׁנִי אוֹמֵר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה

תהלים כד, ט

בקריאה שניה אומר . הגביהו שערי בית המקדש את משקופיכם , והתרוממו הפתחים שעומדים לנצח ויבוא בכם המלך הנכבד . ואם תשאלו מי זה המלך הנכבד אשיב שהוא ה’ , המושל בצבאות מעלה ומטה , הוא המלך הנכבד עד עולם

שייכות הנברא לשירה : התרנגול קורא בשעה שניה אחר חצות , לרמז שאז הקב”ה בא לבית המקדש של מעלה , ועל זה הולך הפסוק

בְּקוֹל שְׁלִישִׁי אוֹמֵר: עִמְדוּ צַדִּיקִים וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַרְכֶם כָּפוּל לָעוֹלָם הַבָּא

בקריאה שלישית אומר . הקימו עצמכם צדיקים ועִסקו בתורה, ועל ידי זה יהיה שכרכם כפול לעולם הבא

שייכות הנברא לשירה : בתחילת אשמורת ג’ , קורא התרנגול ומעורר את התלמידים החכמים ללמוד , כי אז הוא זמן לימוד התורה לתלמידי חכמים

בְּקוֹל רְבִיעִי . אוֹמֵר לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָה

בראשית מט, יח

בקריאה רביעית אומר . לישועת ה’ אני מקווה

שייכות הנברא לשירה : התרנגול קורא בתחילת ג’ שעות קודם נץ החמה , לרמז על מלחמת גוג ומגוג לעתיד שתתחיל בשעה זו , ומתפלל לה’ שיושיענו מידם

בְּקוֹל חֲמִישִׁי אוֹמֵר: עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ

משלי ו, ט

בקריאה חמישית אומר . עד מתי אתה העצל תשכב , מתי תתעורר משנתך

שייכות הנברא לשירה : התרנגול קורא ב’ שעות קודם הנץ החמה והוא שעה אחת קודם זמן הנחת טלית ותפילין , שאז על האדם להכין עצמו לתפילה והתרנגול מעוררו על כך

בְּקוֹל שִׂישִׂי אוֹמֵר: אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם

משלי כ, יג

בקריאה שישית אומר . אל תאהב את השינה פן על ידי ביטול המלאכה תהיה עני , פתח עיניך ואז תשבע לחם

שייכות הנברא לשירה : התרנגול קורא שעה אחת קודם הנץ החמה , שהוא הזמן שכבר צריך ללכת לבית הכנסת והתרנגול מעורר את האדם שכעת מוכרח לקום שאם לא כן , השינה תוציא אותו מן העולם

בְּקוֹל שְׁבִיעִי אוֹמֵר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהוָה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ

תהלים קיט, קכו

בקריאה שביעית אומר . יש זמן קבוע לה’ שיעשה משפט לאלו אשר הפרו תורתך

שייכות הנברא לשירה : התרנגול קורא בשעת הנץ החמה , שאז הגיע זמן קיום כל המצוות שביום ומעורר את האדם לקיימם

תַּרְנְגֹלֶת אוֹמֶרֶת: נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

תהלים קלו, כה

תרנגולת אומרת . הודו לה’ הנותן לחם לכל בְּרִיָה , כי חסד ה’ מתקיים לעולם

שייכות הנברא לשירה : כשרואה האדם איך שמזומן לתרנגולת אוכל בכל מקום , שהיא מנקרת באשפה ובהפקר , ילמד ממנה שהקב”ה מפרנס כל בשר ומזמן מזונו בזמנו וכפי צורכו

יוֹנָה אוֹמֶרֶת: כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי

ישעיה לח, יד

יונה אומרת . כמו צפצוף מין עוף הנקרא סוס , כך אצפצף ואהמה כמו יונה , עיני נשואות לשמים לעזרתך , ה’ הסר מעלי החולי והרווח לי

אוֹמֶרֶת יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלַם יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוֹרִים כְּזַיִת בְּיָדְךָ וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ עַל יְדֵי בַּשָּׁר וְדָם

מסכת עירובין , דף יח , עמוד ב

אומרת היונה אל הקב”ה . אדונו של העולם , מעדיפה אני שיהיו מזונותיי מרים כזית אבל מתוך ידך , ולא יהיו מתוקים כמו דבש על ידי הבריות

שייכות הנברא לשירה : טבע היונה שאינה חפצה במזונות בשר ודם , אלא שטה לחפש מזונותיה מידי הקב”ה ובזה מלמדת את האדם שלא לסמוך על בשר ודם רק על ה

נֶשֶׁר אוֹמֵר: וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה

תהלים נט, ו

נשר אומר . ואתה ה’ אלהים צבאות אלהי ישראל , כמו שאתה מעורר עצמך לפקוד את עובדי כוכבים ומזלות לשלם גמולם , כן אל תיתן חנינה לאלו הבוגדים העושים רשע לעולם

שייכות הנברא לשירה : טבע הנשר לרחם ונוקם רק באותם אלה שהחזירו לו רעה תחת טובה . בזה מלמד אותנו על מדות החמלה והרחמים של הקב”ה שהוא נוקם בבוגדים בו

עָגוּר אוֹמֵר: הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ

תהלים לג, ב

עגור אומר . שבחו לה’ בכנור , בנבל שיש בו עשרה נימין נגנו לו

שייכות הנברא לשירה : דרך העגור לשיר ולצפצף כל היום ובזה מלמד לאדם להלל ולזמר לה’ בנעימות כל הימים

צִפּוֹר אוֹמֵר: גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי

תהלים פד, ד

צפור אומר . כמו ציפור שמצאה לה את ביתה , וציפור דרור שמצאה קן לעצמה אשר הניחה בו את גוזליה – כך אתה ה’ השוכן במקום המזבחות שלך בבית המקדש . ה’ צבאות , שאתה מלכי ואלהי גם בגלות

שייכות הנברא לשירה : טבע הציפור כשנוטלים את גוזליה , אינה חוזרת למקומה עד שיחזירום . בזה מרמזת לנו שכך הקב”ה אינו חוזר לבית המקדש עד שיחזרו ישראל מהגלות

סְנוּנִית אוֹמֶרֶת: לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְהוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ

תהלים לג, יג

סנונית אומרת . כדי שתשיר לך הנשמה ללא הפוגה , ה’ אלהי לעולם אודה לך

שייכות הנברא לשירה : סנונית היא ציפור דרור וטבעה שצועקת בכל שעה ובזה מלמדת לאדם שלא יפסיק לעולם להודות ולשבח את הקב”ה

טַסִּית: אוֹמֶרֶת עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ

תהלים קכא, ב

העיט אומר . עזרי בא מאת ה’ הבורא את השמים ואת הארץ

שייכות הנברא לשירה : העיט הוא עוף שכל שאר העופות שונאים אותו ונאספים לאוכלו והקב”ה נחלץ להצילו מידם . מזה ילמד האדם שאפילו רבים קמים עליו , השם יתברך יצילהו מידם

צִיָּה אוֹמֶרֶת: אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה

תהלים צז, יא

ציה אומרת . השכר שמור לצדיק לעתיד לבוא , ולאנשי אמת הכין שמחה

שייכות הנברא לשירה : היא נמיה ופרנסתה מזה שטורפת יונים ותרנגולות ונעשה לה טבע שכזה , היות וכשנבראה , טרפה בעלי חיים . לכך נענשה שלעולם רק בכך תהיה פרנסתה וכל הבריות ישנאו אותה . מזה יש ללמוד שכר מצוות של הצדיקים וקל וחומר , מעונש הרשעים שנענשו לעולם

רְצִפִי אוֹמֵר: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם

ישעיה מ, א

מין תור אומר . נחמו נחמו את עמי , אומר ה’ לנביאים

שייכות הנברא לשירה : הוא סוג עוף אחד שצפצופו דומה לקול נחמה ומעורר את ישראל לנחמה העתידה לבוא להם

חֲסִידָה אוֹמֶרֶת: דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַים וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ

ישעיה מ, ב

חסידה אומרת . אומר הקב”ה לנביאים : דברו על לב כנסת ישראל והתנבאו עליה . שמלאו ימי גלותה ונתפייס עוונה , כי כבר לקחה תשלומין מיד ה’ , גלות מכופלת בעבור כל חטאותיה

שייכות הנברא לשירה : טבע החסידה שיש לה זמן קבוע בשנה שבו היא מגיעה ואינה מקדימה או מאחרת . בזה נרמז על הגאולה שתבוא בדיוק בזמנה ללא איחור

עוֹרֵב אוֹמֵר: מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי יְלָדָיו אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל

איוב לח, מא

עורב אומר . אומר ה’ : מיהו המכין לעורב מזונו זולתי , כי גוזליו אל ה’ יצעקו

שייכות הנברא לשירה : העורב אכזרי על בניו ואינו מפרנסם והקב”ה הוא זה שדואג למזונם . זה בא ללמד לאדם שלא ידאג על פרנסתו כי יש מי שידאג לו

זַרְזִיר אוֹמֵר: וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָה

ישעיה סא, ט

מין עוף בשם זרזיר אומר . זרע ישראל יהיה ניכר אצל הגוים , גם בניהם יהיו ניכרים בין העמים . כל הרואה אותם יכיר בהם , שהם זרע המבורך מה

שייכות הנברא לשירה : טבע הזרזיר שהולך אצל העורב ולכך פסלוהו . כנגדו , עם ישראל נבדל מהגוים בכל ובזה יכירום כי הם זרע ברך

אֲוַז שֶׁבַּבַּיִת אוֹמֶרֶת: הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו

תהלים קה, א

אווז שנמצאת בבית אומרת . שיבחו לה’ וקראו בשמו המיוחד לו , פרסמו בין הגוים פלאי מעשיו , שירו לו בפה וזמרו לו בכלי שיר . שוחחו בתמידות איש עם רעהו בכל מופתיו

שייכות הנברא לשירה : דרך האווז לשורר תמיד ברחובות בין אנשים ובזה הוא מרמז לאדם שחובתו תמיד לשורר ולזמר לקב”ה

אֲוַז הַבָּר הַמְּשׁוֹטֶטֶת בַּמִּדְבָּר כְּשֶׁרוֹאֵה אֶת יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אוֹמֶרֶת קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פָּנוּ דֶּרֶךְ יְהוָה יַשְׁ רוּ בַּעֲרָבָה מְסִלָּה לֶאֱלֹהֵינוּ

ישעיה מ, ג

אווז הבר השוכנת במדבר , כשרואה את עם ישראל שהם עסוקים בתורה , אומרת . קול רוח הקודש מכריז במדבר , פנו דרך במדבר לעם ה’ , עשו דרך ישרה במקום קוצים , דרך כבושה לאלהינו

שייכות הנברא לשירה : אווז הבר משוררת במדבר במקום שלא שומעים . בזה מרמזת לישראל שכשעוסקים בתורה יזכו לשמוע את קולו של משיח שיביא את הגלויות דרך המדבר

וְעַל מְצִיאוּת מְזוֹנוֹתֶיהָ בַּמִּדְבָּר אוֹמֶרֶת אָרוּר הַגֶּבֶר אַשֵּׁר יִבְטַח בָּאָדָם

ירמיה יז, ה

בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בְּיהוָה וְהָיָה יְהוָה מִבְטָחוֹ

ירמיה יז, ז

וכשמוצאת את מזונותיה במדבר אומרת . מקולל האיש שהוא בוטח באדם , מבורך האיש אשר בוטח בה’ ואז יהיה ה’ לו למחסה

שייכות הנברא לשירה : אווז שבבית ניזון על ידי בעל הבית ואם לא יזון אותו , ימות ברעב כי אין דרכו לבקש מזונות . אבל אווז הבר שאין לו מי שיאכילנו , הקב”ה מזמין לו מזונות ומתפרנס ואינו מת . בזה מלמד האווז לאדם שארור הבוטח באדם וברוך הבוטח בה

פְרוֹגִיוֹת אוֹמְרִים: בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים

ישעיה כו, ד

גוזלים ( ויש אומרים ברווזים ) אומרים . בטחו בה’ עד עולם , כי בה’ החוזק לעולמים

שייכות הנברא לשירה : מין זה אינו מקבל מרות ואינם מתייראים משום דבר . בזה הם מלמדים את האדם שיבטח בה’ ולא יפחד משום דבר

רַחֲמָהּ אוֹמֶרֶת: אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ

זכריה י, ח

צִפֹּרֶת כְּרָמִים: אוֹמֶרֶת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי

תהלים קכא, א

ציפור שהיא שרקרק אומר . מבטיח ה’ : אצפצף בקולי לבני הגולה ואאספם לזמן אשר אפדם מהגלות ויתרבו בבנים ובבנות , כמו שהתרבו במצרים

שייכות הנברא לשירה : שרקרק טבעו לשרוק כדרך שעושים כדי לאסוף אנשים ורומז לאסיפה שיהיה לעתיד לבוא על ידי המשיח

חָסִיל אוֹמֵר: יְהוָה אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן

ישעיה כה, א

ארבה אומר . ה’ שאתה אלהי , אותך ארומם ואת שמך אשבח . כי עשית עימנו דבר נפלא , העצה שיעצת מזמן רחוק היא אמונה אמיתית וקיימת , אשר הבטחת את הגאולה על ידי הנביאים

שייכות הנברא לשירה : החסיל הוא הארבה שמזיק ואינו משאיר אחריו כלום וטבעו שבא אחר כל החגבים כדי שיהיה לשאר החגבים אוכל . זהו הפלא שבו ועל זה הוא משורר

שְׂמָמִית אוֹמֶרֶת: הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה

תהלים קנ, ה

לטאת האנקה אומרת . שבחוהו בכלי מצלתיים המשמיע קול למרחוק , שבחוהו בחצוצרות המשמיעים קול תרועה

שייכות הנברא לשירה : הוא שרץ האנקה וטבעו שצועק תמיד ורומז לאדם לשבח תמיד את הקב”ה בשירה ובתפילות שבח והודיה

זְבוּב אוֹמֵר . בְּשָׁעָה שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה׃ יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ אָכֵן חָצִיר הָעָם׃ יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם

ישעיה מ, ו

בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו

ישעיה נז, יט

זבוב אומר . בזמן שישראל אינם עוסקים בתורה , קול נבואה אומר לנביא : קרא והכרז ברבים . ואמר : למה אקרא ? , הלא כל בשר ודם ימיו קצרים כחציר וגם כשהוא אומר שיעשה חסד , הוא נובל כמו ציץ בשדה ואין בידו לקיים . כי האדם סופו למות כמו חציר שמתייבש וכציץ הנובל , אבל דבר אלהינו יתקיים לעולם . אברא לחוטא ששב מדרכו – דיבור שהם שפתים מחודשות . כולם יאמרו לו שלום למי שנתרחק וכעת נתקרב ושלום למי שקרוב . אמר ה’ שארפא לו

שייכות הנברא לשירה : הזבוב אין קולו נשמע כי אם קול הברה דק מאוד ובזה מרמז לישראל שבשעה שאין עוסקים בתורה , צועקים הם ואין קולם נשמע

תַּנִּינִים אוֹמְרִים: הַלְלוּ אֶת יְהוָה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת

תהלים קמח, ז

יונקים ימיים גדולים אומרים . שבחו את ה’ הברואים אשר בארץ , דגים גדולים וכל אשר בעומק הים

שייכות הנברא לשירה : זהו הכינוי ליונקים ימיים הנקראים : ” עופר הים ” ( כלבי – ים ) , שהינם גדולים מאוד, נבונים ורגישים ומצורתם וגודלם ניכר שבח הקב”ה שבראם

לִוְיָתַן אוֹמֵר: הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

תהלים קלו, א

לויתן אומר . שבחו לה’ כי הוא טוב , כי ללא הפסק מתקיים חסדו

שייכות הנברא לשירה : עיניו של הלוויתן הם כמאור גדול והרואה אותו מתעורר להודות לה’ על האורה שלו

דָּגִים אוֹמְרִים: קוֹל יְהוָה עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהוָה עַל מַיִם רַבִּים

תהלים כט, ג

דגים אומרים . קול ה’ גובר על שאון גלי הים , ה’ הנכבד הרים קולו , קול ה’ גובר על שאון גלי מים רבים

שייכות הנברא לשירה : דגים , תשמישם פנים כנגד פנים כאדם , היות ודיברה עימהם שכינה ודבר זה ניכר מטבעם וזו השירה שלהם

צְפַרְדֵּעַ אוֹמֶרֶת: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד

מסכת פסחים , נ”ו , עמוד א

צפרדע אומרת . מבורך יהא שמו וכבוד ממשלתו לנצח נצחים

שייכות הנברא לשירה : טבע הצפרדע שאינה מפסקת מקִרקוּרה לעולם – יום ולילה כל ימי חייה ובזה מרמזת לאדם שעליו לשבח לבוראו כל ימי חייו

פירוש רינת יחושע